הוך נ' סמ-ליין בע"מ ואח'

פסק דין

עניינה של תביעה זו הינה באשר לטענות התובע בשל בעיות ותקלות חוזרות ונשנות במקרר של חברת סמסונג אשר נרכש באוגוסט 2009 ובתוך תקופת האחריות.

בכתב התביעה טען התובע כי נתבקש ממוכר המקרר שלא לפתוח את אריזתו עד אשר יגיע המתקין, וכך עשה. המתקין הגיע פעמיים להתקנה משום שבפעם הראשונה לא הביא עימו את הציוד המתאים. התובע טען בתביעתו, כי פעמיים הזמין את חברת השירות בשל רטיבות במגירה התחתונה וכן ציין כי שנה לאחר תפוגת האחריות נתגלו בעיות נוספות של הצטברות קרח בלוח .

התובע טען כי לקראת תום תקופת האחריות ביקש שירות מחברת פן, אשר ניסתה להתמודד פעמים רבות עם התקלה ואף הצליחה לתקן את בעיית ההקפאה, אך עדיין נותרה בעיית רטיבות במקרר. התובע ביקש לציין בפני ביהמ"ש כי במהלך קבלת שירות מחברת פן, התגלה כי למקרר אין כלל תווית יצרן ובשל כך, פנה לחברת סמ- ליין וכן לחברת אבי סופר, ואלו ביקשו שיפנה התובע אל היבואן. פנייתו של התובע ליבואן העלתה כי המקרר לא סופק ע"י סמ- ליין ובשל כך, אינם נושאים באחריות.

בשל כל אלו, דרש התובע סכום של 14,051 ₪ .

בכתב הגנתה של נתבעת 1 (סמ- ליין בע"מ) ציינה כי המקרר נשוא התביעה לא נמכר לתובע מעולם ע"י הנתבעת ויותר מכך, הנתבעת לא ייבאה אותו לישראל ולא הנפיקה אותו וכן לא נתנה תעודת אחריות מעולם בגינו. הנתבעת 1 הסבירה כי תעודת האחריות שצירף התובע לכתב תביעתו, מעולם לא הונפקה ע"י הנתבעת ועוד תמכה טיעונה בכך שציינה כי על פניה אין מדובר כלל בתעודת אחריות שכן תעודת האחריות ריקה ולא מצויין בה כל פרט על המקרר, על הרכישה וכו'.

יותר מכך, ציינה נתבעת 1 בכתב הגנתה, כי בקבלה על הרכישה עולה כי נרכשו מספר מוצרים בסכום כולל של 20,000 ₪ וביניהם המקרר כשלא מפורט מחירו ועל גבי המקרר כתוב בכתב יד כי השרות הוא של מיניליין כשבפועל, השרות לגבי המקררים המיובאים ע"י הנתבעת, ניתן ע"י הסמ- ליין.

עוד ציינה הנתבעת כי בפעמיים שבהן העניקה שירות לתובע, עשתה זאת בטעות ומחוסר ידיעה מוחלט, משום שלטענתה, מדובר במקרר שלא יובא לארץ ע"י הנתבעת, הואיל ומדבקת הייבוא שמודבקת בדר"כ על המקרר ומוכיחה אם הנתבעת ייבאה את המקרר ואם לאו, הוסרה או טושטשה ומשכך ומשעלה ספק בדבר אחריות המוצר, החליט טכנאי השירות לנהוג בדרך מקילה לטובת הצרכן והעניק שירות, כנדרש.

הנתבעת מסבירה את פנייתו של התובע לחברות שירות אחרות בכל שהבין כי אכן הנתבעת אינה יבואנית המקרר ואינה נותנת האחריות והשירות לגביו. יתר על כן, ציינה הנתבעת בכתב הגנתה כי על פי תעודת האחריות, שכביכול הונפקה על ידה, נכתב במפורש כי הטיפול ו/או תיקון המקרר ע"י מי שאינו מורשה מטעם היבואן- שולל ומפקיע את האחריות.

על כן, ביקשה הנתבעת 1 לדחות את תביעת התובע ולחייבו בהוצאות.

בבית המשפט הוסיף נציג הנתבעת כי מקור הטעייתו של התובע הוא ככל הנראה, בחנות בהרכש את המקרר, דהיינו אצל הנתבע מס' 2.

הנתבעת מס' 2 אשר קיבלה כדין את כתב התביעה ואף את הזימון לבית המשפט, לא הגישה כתב הגנה ואף לא התייצבה לדיון.

עיון במסמכים אשר צורפו לכתבי בית המשפט מעלה כי התובע קיבל לרשותו כתב אחריות הנושא את הכותרת "סמסונג" וכן את הכותרת והלוגו של הנתבעת 1.

עוד עולה כי התקנת המקרר נעשתה על ידי חברה המופעלת על ידי הנתבעת 1 ומטעמה ואף שירות ניתן על ידי טכנאים מטעם החברה.

על כן אין הנתבעת 1 יכולה להתנער מאחריותה למוצר שנמכר משהיא עצמה לאחר המכירה ולאחר מסירתו לתובע התנהגה כלפיו כאל מוצר שלה.

גם באשר לטענת הנתבעת 1 כי על פי כתב האחריות שלה, הרי שפניית לקוח אל גורם אחר מפקיעה את האחריות ושוללת אותה, אינה עולה בקנה אחד עם העובדות במקרה זה. שכן, מסתבר, כי גם לאחר שהתובע פנה אל חברת פל לקבל שירות, שבה הנתבעת 1 והעניקה לו שירות בחודש יולי 2010 ומכאן, שאין היא יכולה "להתפרק" מאחריוצתה באמצעות טענה זו.

על כן, הנתבעת בעצמה היא שיצרה את המצג של ספק השירות כלפי התובע ועת רכישת המקרר ועד לתקופה האחרונה הרלבנטית ועל כן עליה שאת באחריות זאת ולא תוכל להתנער ממנה עתה.

על כן – דין התביעה להתקבל.

עם זאת, התובע דרש בתביעתו את מלוא מחיר המקרר וכן נזקים נוספים שנגרמו לו בשל אובדן שעות המתנה לטכנאים, נזק בשל קלקול המקרר ועוד.

אמנם, ניזוק התובע בשל קלקולים חוזרים ונשנים במקרר, מעבר לסביר ועל כך יש לפצותו, אך אין לפצותו במלוא מחיר המקרר.